
על הספר
"בישיבת בורד, אם תוך חמש דקות אתה לא מבין את מי הולכים לדפוק, זה אותך".
ישיבת דירקטוריון זה הדבר השנוא עלי בעולם. מנכ"ל שיגיד אחרת, משקר.
אבל לישיבה הזאת אני מגיע כמו טווס. משקף לשקף אני עף על עצמי, חושף את עסקת הענק שסגרתי, מציג את השלכותיה על תוכניות הצמיחה ומתאר את המסלול לאקזיט. אני בעננים. ואז, כשאני בזון של החיים, אחד הדירקטורים מוציא נייר מודפס ומקריא: "אני מבקש בזאת להעלות להצבעה את זימונו של המנכ"ל, רום כרמלי, לשימוע לפני פיטורים".
שאר הדירקטורים מתחמקים מהמבט שלי. אני מבין שכולם בקומבינה.
רום כרמלי הגשים את החלום הישראלי: הסטארט-אפ שהקים במו ידיו גדל לחברה ששווה מיליארדים. קרנות הון סיכון רודפות אחריו, משקיעים עומדים אצלו בתור, מתחרים על ההזדמנות לשבת במשרד היפה שלו ולשתות אספרסו וסודה. אז איך יכול להיות שהוא עומד למצוא את עצמו בחוץ, בלי שקל על הנשמה?
בכתיבה סוחפת וחסרת מעצורים לוקח אותנו רק עוד קצת ודי למסע אל מאחורי הקלעים של תעשיית ההייטק הישראלית הזוהרת וחושף בפנינו עולם מלא יצרים, אגו, תככים ותהפוכות. זהו ספרו הראשון של רענן כהן, יזם סדרתי, אולטרה-מרתוניסט ואיש ברזל, חובב ים, חומוס וסלט קצוץ. הוא נכתב בהשראת מסעו הסוער כעובד, יזם ומנכ״ל בתעשיית ההייטק.
רק עוד קצת ודי | רענן כהן

כמה זה מספיק?
״כמה זה מספיק?״ נשאל ג'ון ד' רוקפלר, המיליארדר הראשון בעולם.
״רק עוד קצת ודי" הוא ענה אקראית ובלי שהתכוון, הצהיר אמירה עמוקה על טבע האדם.
המיינד המודרני שלנו מחווט לרצות עוד. אני רוצה עוד כסף, עוד רכב, עוד אייפון, עוד נתב"ג, עוד סטורי, עוד אהבה. ה׳עוד׳ הנכסף שאם רק הוא יגיע, הפאזל יושלם והכל יסתדר. וכשהוא מגיע, כמעט מיד נולד ׳עוד׳ חדש. מילכוד ה״רוצה-משיג-מתרגל-רוצה עוד״ המייגע שלא נותן מנוח.
אני יכול לומר. "אני אנטי -מטריאליסט. אני יודע שהאושר שלי לא קשור לדברים." אבל מה עם אותו ריטריט יוגה בקופנגן שאני כל כך חושק בו?… או הקידום הזה בעבודה שאחריו אני נשבע שאהיה מסופק לנצח?
בעולם ההייטק והסטארטאפים המרדף דומה רק על סטרואידים - בנוסף לפומו ולתאוות הבצע האישית, יש את קרנות הון הסיכון שדוחפות באגרסיביות את היזמים והעובדים לא למכור מניות ואופציות. לחכות שיעלה עוד. לסכן הכל.
בית הקברות של החולמים מלא בסטארטאפיסטים מרוסקים שלא מכרו תוך הבטחה ״יעלה רק עוד קצת, ונמכור״.
מה עובר על גבר שהיה על גג העולם, ובעט בדלי. שסיכן הון משנה חיים ומסיים בלשכת האבטלה. מה זה עושה, לזוגיות שלו? למשפחה? או שהוא בכלל מסתיר מהם את הדיפרשן בזמן שהוא מנסה להרים את עצמו מהריצפה.


היי! אני רענן
מהכריכה האחורית של הספר - ״רענן כהן, יזם ומנכ״ל של חברות סטארט-אפ. אולטרה-מרתוניסט ואיש ברזל, חובב ים, חומוס וסלט קצוץ. מחבר הספר ״רק עוד קצת ודי״ שנכתב בהשראת מסעו הסוער כעובד, יזם ומנכ״ל בתעשיית ההייטק״.
תכלס, אני בכלל מרגיש שהתגנבתי להייטק. בגיל 30, איכשהו מצאתי עבודה בסטארט-אפ. תסמונת המתחזה מהרגע הראשון וכשהרגשתי שעומדים לעלות על הבלוף ולפטר אותי, הודעתי שאני עוזב ומקים סטארטאפ משלי. לא היה לי מושג מה אני עושה אבל איכשהו זה הצליח. גיוסים, מכירות, לקוחות ומשרדים מסביב לעולם שהובילו להנפקה בבורסה ובהמשך ל… התרסקות. שמונה שנים של רכבת הרים סוערת שיצאתי מהם עם ים של חוויות אבל בלי שקל על הנשמה (100% באשמתי!!).
למזלי קיבלתי מועד ב׳, ואחרי חודשים נואשים של חיפוש עצמי, הקמתי סטארט-אפ נוסף שלימים גדל להיות יוניקורן. גייסתי למעלה ממאה מיליון דולר, מאות עובדים, לקוחות ב-50 מדינות ועוד ועוד. מסע מטורף, האנקונדה מהלונה-פארק על סטרואידים.
ריצה זו תשוקה גדולה שלי. די הזוי בהתחשב בעובדה שעשרים שנה עישנתי קופסה ביום והתנשאתי על כל מי שהספורט שלו לא כולל כדור או מכות. לריצה יש חלק גדול ממי שאני ומהדלתות המסתובבות בחיי ומהסטארטאים שהקמתי. בשניהם ספורט ואורח חיים בריא היה חזק ב-dna של החברה.
בדיעבד אני מגלה שכל עשור או משהו אני מתגלגל להרפתקה חדשה. עכשיו זו כתיבה. תשוקה חדשה שגיליתי בשנים האחרונות.
והיום, אני עוסק בעיקר בסיוע וולונטרי ליזמים ול׳רוצים-להיות-יזמים׳ בתחילת דרכם, משקיע קצת בסטארטאפים ומתמקד במשפחה ובעולמות לא עסקיים.
אשמח מאוד לשמוע מכם!
רענן
